באחזקה השוטפת של הבניין המשותף, הדגש הגדול ביותר צריך להיות על מערכת כיבוי אש בבניין. אירוע החירום החמור ביותר שעלול להתרחש בבניין, הוא התפרצות של שריפה.

מקורות לשריפה הם רבים ונובעים בעיקר מחוסר ידע או חוסר ערנות. בדירות הפרטיות חובה לשמור על בטיחות מפני שריפות, אחריותו של כל דייר לשמירת הבטיחות בדירתו הפרטית. במרחב הציבורי המשותף שלכם בבניין המשותף, כמו שאתם בוודאי יודעים, יש מערכות הגנה ו כיבוי אש, ואם אין, כדאי מאד להתקינה. כדאי גם להיות מודעים לאחריות לתקינותה של כל המערכת כיבוי אש בבניין המשותף שלכם.

הדבר החשוב ביותר הוא להימנע ממצב של הזנחה ולדאוג לביקורת כיבוי אש בבניין. יש נטייה מוכרת להתייחס לדברים המובנים בבניין כמובן מאליו או במקרה הטוב לסמוך על וועד הבית שעליו מוטלת האחריות לתחזוק השוטף של הבניין. בגלל החשיבות הכל כך גדולה של מערכת כיבוי אש בבניין המשותף, וודאו שוועד הבית או החברה שמנהלת את תחזוקת הבית, ערים במידה מספקת לבטיחות הבניין מפני שריפות ודואגים לתחזוק שוטף של מערכת כיבוי אש בבניין.

חובה שיהיו בבניין גלאי אש תקין, גלאי עשן תקין ובכל קומה בבניין צריך להיות מטף. שימו לב שחייבים לבדוק את התקינות של כל אלה מידי תקופה, אל תשאירו אותם ללא בדיקה שוטפת. גלאי אש וגלאי עשן אינם מונעים שריפה אבל הם הכרחיים בהתרעה לפני, ההתרעה מאפשרת לברוח מפני השריפה או מותירה מספיק זמן כדי להשתלט ולכבות את השריפה לפני שהיא מתפשטת.

על פי התקן בכל קומה חובה שיהיה מטף אחד מסוג אבקה יבשה בגודל של 6 קילוגרמים. וודאו עם עצמכם, האם אתם יודעים היכן ממוקם המטף בבניין? האם אתם יודעים כיצד לתפעל את המטף? בעת חירום המטפים אמורים להיות מאוד נגישים ומיותר לציין שזמן חירום הוא לא הזמן הנכון לחיפוש אחר המטף, זה עלול לגרום לבזבוז של זמן יקר. לכן חשוב ביותר לדעת באופן כללי את מיקומו של המטף ואת תפעולו. חשוב לזכור שיש למטפים תאריכי תפוגה וצריך לבדוק את התקינות של המטף מידי חודש, עוד נקודה שחשוב ביותר לדעת היא שתחזוקת המטף חייבת להיות ע"י גורם מוסמך.
בנוסף חייב להיות מותקן גלגילון כיבוי אש ועליו צינור לחץ בקוטר ¾ ובאורך של 25 מ' עם מזנק צמוד. הגלגילון חייב להיות מותקן בחדר המתנה, מקום במיכל גז מרכזי, חדרים מרכזיים ושירותים הנדסיים, חדר הסקה וחדר מיזוג אוויר .
בנוסף קיימים ספרינקלרים, מתזי כיבוי אש הקיימים בתקרה ובקירות. המתז בנוי בצורה של ברז ויש בו לחץ מים באופן תמידי, במקרה של שריפה מופעל המתז והוא אמור לכבות את השריפה או למנוע את התפשטותה.
העשן הוא הגורם המסוכן במקרה של חלילה פריצת שריפה, העשן מוריד את רמת החמצן במרחב והוא גם מכיל רעלים. בבניין חייבת להיות מערכת לשאיבת עשן. בחדרי המדרגות צריכים להיות מפוחים, כמו מאווררים חזקים שיוצרים לחץ שאמור למנוע כניסת עשן למדרגות.
הבניין שלכם חייב להבטיח שכל מערכת כיבוי אש עומדת בתקנים ונמצאת ברמת תחזוקה גבוהה. בבניין שבנוי על פי התקן חייב לכלול את כל הציוד לכיבוי אש. המערכת כיבוי אש כוללת גם דלתות אש, דלתות האש בקומה בה פורצת שריפה נסגרות באופן אוטומטי כדי למנוע את התפשטות האש.
מערכת כיבוי האש בבניין אמורה להגן עליו. בכל שני מטר בבניין אמור להיות אמצעי הגנה מאש שאמור לתת מענה במקרה של התפרצות אש בבניין.
ערנות, תשומת לב והימנעות מהזנחה יכולים להציל חיים, חשוב לדאוג לתקינות של כל אמצעי במערכת כיבוי אש ולדאוג לתחזוק שוטף של הציוד. אל תקלו ראש בעניין בטיחות באש ודאגו לביקורת סדירה אחת לכמה חודשים.

אנחנו רוצים לברך את שרותי כבאות והצלה בכל הארץ בברכת יישר כח. מטרת המאמר הזה היא להקנות לגולשים מושגים וכלים עצמאיים שימנעו / ימזערו פגיעות מאש.

חילוץ דרך הגג – האם מותר לנעול דלתות?
אחת הבעיות הקשות שחוזרות על עצמן ברבים מרובי-קומות היא נעילת דלת גג הבניין. הקבלנים מספקים דלת זו ללא צילינדר בכפוף להוראת הכבאות להשאיר דלת זו פתוחה, עובר זמן ונפרצות דירות עליונות והדיירים מייד נועלים את הדלת. כאשר חברות ניהול ואחזקה מנחות/מתריעות שחייבים לקבל אישור בכתב מהכבאות – יש דיירים שפונים אליכם ומקבלים היתר לנעילה בתנאי שיהיה מפתח לדלת בקופסה נפיצה ומפתחות לכל הדיירים, אולם יש מבנים שכלל לא פונים אליכם ונועלים מבלי לחלק מפתחות לדיירים. מדובר בריטואל. בעייה זו הוצפה אל שולחנכם בעבר וברצוני לדעת מה הפעילות הארגונית הגורפת שאתם עושים בנושא, האם שקלתם להוציא לקבלנים 'צו השעה' להתקנת מנגנון נעילה וחלוקת מפתחות לכל הדיירים בפרוטוקול מסירת הדירה או אחר ?
תשובה נציבות הכבאות בארץ היא גוף מנחה. בכל עיר או איגוד ערים קיימת רשות כבאות מולה יכול לפעול כל בניין. הכבאות אינה מוסד כמו משטרה ולכל פעולת אכיפה שנוכל לעשות בעתיד דרושה חקיקה. אנחנו חיים בדמוקרטיה שהפירוש המעשי שלה הוא כי: אזרח, מותר לו לעשות כל דבר אלא אם יש תקנה שאוסרת כגון: אסור לעבור באדום, לעומת זאת: רשות, אסור לה לדרוש שום דבר אלא אם יש תקנה שמתירה. הסבר נרחב על מבנה הכבאות מצוי במאמר העוסק במבנה העקרוני של רשויות הכבאות במדינת ישראל ובמקור האחריות שלהן 'מיצוי יתרונות הרישוי בבניינים רבי-קומות' [נכתב על ידי חיים תמם, סגן מפקח כבאות ראשי ופורסם ברישוי עסקים, ביטאון מקצועי לרישוי עסקים. העורכת.] לשאלתך:
הדלתות צריכות להישאר פתוחות והמעבר ביניהן על הגג, בין צירי הדירות במבנה, צריך להוות פרוזדור לעת חירום. דיירי הקומות הגבוהות יכולים למגן את הדירות באמצעות גלאי נפח ו/או כל אמצעי אבטחה אחר. ידוע לי כי במקרים מסויימים קיימות בקשות של דיירים לרשות הכבאות המקומית והרשות מאשרת לנעול את הגג אך ורק במידה וכל דייר יקבל מפתח, יש לזכור כי מצב זה אינו אידיאלי מאחר ובשעת חירום יתכן והדייר יתקשה לאתר את המפתח ויצטרך לרוץ אל הגג – לפיכך, על דלתות הגג להיות פתוחות כפי שהותקנו מלכתחילה. נוכל לבצע חשיבה ולבחון חלופות עתידיות ו/או פרסום הנחיות בעתיד, וזאת שוב מתוך נקודת המוצא שהמעבר בין צירי הדירות בבניין על הגג צריך להישאר פרוזדור חילוץ לשעת חירום. לגבי דברייך כי יתכן ובניינים נוקטים יוזמות משלהם ללא יידוע ו/או התייעצות עם מכבי אש – הוכן על ידי נציבות הכבאות מראש, על מנת להקל על התמודדות וחילוץ באירועים מסוג שרפות/התמוטטות מבנה /אחר, כלי שנועד ליצור מוכנות והכרות עם המבנה ו/או תרגול מראש – 'תיק שטח' [הוראה מס' 503.] תיק השטח הוא תיק בטיחות אש שמטרתו היערכות מוקדמת לאירוע, לרבות אירוע שריפה, של השוהים במבנה ושל שירותי הכבאות ומקנה עקרונות אחידים למילוי בהעברת הנתונים מהשוהים במבנה לרשויות הכבאות. תיק השטח אמור לשמש את שירותי הכבאות להכרת המבנה לצורכי לימוד ותרגול בשגרה, ולטיפול באירועים בחלקיו השונים של המבנה – בזמן אמת. תיק השטח אמור להתעדכן תקופתית ולהכיל כל שינוי שהוכנס בו על ידי ועד הבית בכל בניין מגורים מעל 29 מטר לאחר מסירת הבניין לאכלוס דיירים [ו/או שוהים במבנים בנוסף למבני מגורים כגון: אולמות שמחה, בתי אבות, מוזיאונים ועוד כמפורט בנספח א' של התיק.] על ועד הבית במבנה מגורים, לשם בטיחות הדיירים במבנה, למלא את תיק השטח ולהעבירו לרשות הכבאות בכל שנה ו/או לאחר הכנסת כל שינוי. מדובר בשינויים שהם במבנה, באביזרים ובתכולה כגון: הוספת/ביטול קירות, הוספת/ביטול דלתות/שערים/סורגים/נעילות, אחסנה של חומרים מסוכנים וכו'.

כיצד להתמודד עם חפצים של דיירים בדרכי מילוט ?
חדשות לבקרים מתריעים ועדי הבתים על המפגעים ושוב ושוב דיירים: חונים ליד ארונות אש / חונים במקומות המיועדים לרכב חירום / מניחים חפצים בדרכי מילוט ו/או בארונות חשמל / גז. שאלתי היא: האם תוכלו להחמיר התייחסות למפגעים אלה או לחילופין האם תוכלו ליצור לטובת הציבור מצב של "דו"ח ועד-בית" כמו דו"ח תנועה לאותם מקרים בהם מיעוט מסכן את הכלל?
תשובה
על מנת שנאציל סמכויות לוועד הבית, או נשתמש בהן בעצמנו – דרושה חקיקה מתאימה. לא נוכל לקנוס כל עוד אין תקנה המאפשרת לנו זאת. בסמכותנו לפנות חפצים/רכבים שחוסמים דרכי מילוט רק בשעת חירום, כאשר מדובר בשעה שאינה שעת חירום איננו גוף משטרתי ולכן על ועד הבית להתמודד עם המצב מול הדיירים באמצעים העומדים לרשותו, כולל העלאת המודעות, תוך התבססות על כך שמפורסם גם באתר של שירותי הכבאות וגם לפי דבריך בחוברת אותה מקבל הדייר מהקבלן בפרוטוקול המסירה [לפחות בבניין בו רכשת דירה,] כי המקומות שתיארת אסורים להנחת חפצים בשל החיוניות שלהם. אם לא תהיה מודעות של אנשים למערכות ולרכוש, כל מה שנציבות הכבאות ורשות הכבאות יעשו לא ישיג את המטרה שלהן – בטיחות – לא ניתן לבצע בקרה ופיקוח יום-יומי על מאות אלפי מבנים.

פעילות הכבאות למיסוד אחזקת מבנים
לפני כתיבת השאלות עיינתי בכל 26 החוקים, התקנות והצווים בנושא 'כבאות' ואני משערת שקיימים עוד מאות עדכונים ופרסומים פנימיים שלכם – בשורה התחתונה ניתן להבחין כי בכבאות יש ארגון ויותר חשוב מזה יש ותק של ארגון [חוק שירותי הכבאות נרשם ב-1959.] לצערי מול ארגון זה קיים לתפיסתי, כדיירת שארגנה אכלוס דיירים ברב-הקומות בו אני גרה קרוב לשנה, כמי שמכירה מאות דיירים ואנשי ועד ברבי-קומות, וכמי שמכירה עובדים ובעלים של למעלה מעשר חברות ניהול ואחזקה, לצערי כאמור: חלק מהזמן יש 'חוסר ארגון' בנושא ניהול ואחזקת מבנים, וכמו שציין מנהל חברת ניהול ואחזקת מבנים ותיקה [1981] מאיה עובד ברוך בריאיון לאתר "רב-קומות" : "כיום מספר חברות הניהול שצץ הוא פשוט לא יאמן והוא גבוה מהיחס לכמות רבי-הקומות שנוספו." כידוע לך לא קיימת חקיקה בנושא למרות שקיימת פעילות של גורמים רבים, אקדמאים ומקצועיים, מתחום האקדמיה ומתחום ניהול ואחזקת מבנים לקדם חקיקה כגון:
■ מחקרים שפורסמו מטעם הכנסת והאקדמיה ובמיוחד מאת פרופסור רחל אלתרמן מהקתדרה לארכיטקטורה בטכניון שהמפורסם שבהם הוא טיוטא – דרכים למיסוד של חובת תחזוקת בתים משותפים גבוהים.
■ שם נוסף שאני מכירה כעת באמצעותך לנושא בנייה לגובה פרופסור רחל בקר מהיחידה להנדסת מבנים וניהול בטכניון, אם כי עדיין לא עיינתי בפרסומיה.
■ בתים – האיגוד הישראלי לניהול בתים ומבנים בישראל שהוקם על ידי בעל חברת ניהול ואחזקה ותיקה [1995] מ.מ.מ. תמיר מינץ.
■ איגוד לשכות המסחר באמצעות הענף לניקיון ותחזוקת מבנים שלקיומו נחשפתי בשיחה עם בעל חברת ניהול ואחזקה ותיקה [1994] עו"ד עדי מדליה מ'ים-ניהול'.
■ בנוסף קיים פרסום ברשת בשם "קשיים בניהול בתים משותפים" שנכתב על ידי רועי גולדשמיט מיחידת המחקר והמידע בכנסת.
אני כמובן מביאה את נקודת המבט של הדיירת ושאלתי היא פשוטה: מה בינתיים? האם אנחנו כדיירים נצטרך לשלם על אותה תקופת בינתיים? קיימים דיווחים של בנייני מגורים על חברות ניהול שעבדו בבניין שפשטו רגל, ומדובר על בניינים באיזורי יוקרה שהפעילו שיקול דעת מלא בבחירת החברה ולעיתים בחנו בממוצע כ-7 חברות ניהול ואחזקה לפני שבחרו. קיימות במקביל חברות ניהול ואחזקה ותיקות שנקראות להציל בניינים אחרי פשיטות רגל ומגלות 'צנרות פלסטיק' במקום מתכת שלא היו עומדות בכל שריפה ולא היו מזרימות מים לכיבוי, טיפול מוזנח של גנרטור שלא מגבה ולא מפעיל מפוחים, מטפי אש שלא נבדקו או לחילופין מטפי אש שנבדקו על ידי חובבנים והאבקה בהם רטובה ולא פעילים בשעת ה-'ש' או שמטפי אש שדווח שהוחלפו ולא הוחלפו וכו'. קיימות חברות ניהול ואחזקה שנכנסות לתחום ללא כל ידע בסיסי על תקנים ו/או על צורך בבדיקות מסוימות ופשוטו כמשמעו 'עושות את שיעורי הבית שלהן על גב הדיירים ולומדות מפה לאוזן תוך כדי תנועה,' לא תמיד המדבקה על המטף מודיעה למתחזקות מתי הבדיקה הבאה והן מחפשות מידעים חופשיים וזולים וכמובן לא רצות לקנות את דיסק בטיחות האש של מכון התקנים הישראלי שמחירו מאות ₪ ואפילו לא רוכשות תקנים בודדים, לא תמיד הן יודעות את מספר התקן הדרוש לרכישה ו/או לפענח את משמעות התקן שהתגלגל לידיהן. מה מידת ואופי הלחץ / מעורבות שמפעילה הכבאות על כנסת ישראל לצורך הסדרת נושא הניהול והאחזקה, האם אתה יכול לבשר לנו בשורות/חדשות מרגיעות בנושא? במקביל – מה מידת הבקרה שמבצעת הכבאות על עבודתן של חברות הניהול והאחזקה ?
תשובה
ניתן על פי תקן להתקין צינורות פלסטיק רק כאשר הם מוטמנים בעובי אדמה מסוים וזה המקרה היחיד.
לצורך בקרה ואכיפה על חברות הניהול והאחזקה דרושה חקיקה. מה שרצוי כמודל הוא המצב הקיים בעסקים הדורשים רישוי, בדומה לקורה בתפעול קניונים. בכל קניון יש משרד תפעול/מתחזק – המשרד חייב לקבל רישיון כל שנה ובמסגרת הרישיון הוא עובר ביקורת כבאות קפדנית – כאשר יהיה מצב מקביל כזה בבנייני מגורים – כלומר: הימצאות משרד מתחזק בכל רב-קומות למגורים, ניתן יהיה לדרוש ממנו חידוש רישיון כל תקופה וכתנאי לחידוש הרישיון ביקורת אש. [ע"ע מאמר 'מיצוי יתרונות הרישוי בבניינים רבי- קומות'. העורכת.]
פעילות נציבות הכבאות להבאת הסדר וחקיקה בנושא היא רבה. קיימים ספרות ומחקר רב בנושא מטעם הטכניון מזה כמה שנים הבוחן את הבנייה לגובה וקיים המדריך לבנייה לגובה, [הוצגו לי בעת הריאיון ספרים עבי כרס: מדריכי הבנייה לגובה. הספרים ניתנים לרכישה, בבירור שערכתי לפני כחודש, דרך הטכניון. להלן סריקה שקיימת ברשת של המדריך לבחינת תוכניות של הבנייה לגובה מ-2003, פרסום של משרד הפנים. העורכת.] אנו משתתפים במפגשים רבים, הן עם מוסדות אקדמאים, ממשלתיים וועדות היגוי בהן נוכחים גם ספקים של המערכות המורכבות במבנים כגון: גנרטור, מפוחים וכו'. לדוגמא נערכה פגישה עם איגוד חברות הביטוח, ביקשנו בקשה פשוטה והיא: הכניסו סעיף בפוליסה כי מבנה שלא יעמוד בכל סידורי הכבאות לא יהיה מבוטח. נכון להיום דרישה זו נאכפת רק בעסקים וגם לא בכולם אלא בציבוריים שהם ברמות סיכון הגבוהות ביותר כגון: בתי חולים, בתי מלון, קניונים וכו'. למרות שיתוף פעולה של רשויות עירוניות עם שירותי הכבאות, עדיין מתקיים מצב שלא כל העסקים מחויבים ו/או לא מצליחים לאכוף עליהם בדיקות וזאת בשל הכמות העצומה של עסקים, כ-80,000 רק בתל-אביב וממול חוסר בכח אדם, בסופה של שנה מבוצעת ביקורת מקדימה בכ-5,000 מתוך 80,000 עסקים בדוגמא בת"א.

מנגנון המים בבניין – מאגרי מים והיעדר מים
האם תוכל להסביר לאדם שלא מהתחום בקצרה את מנגנון עליית המים לכיבוי בצינורות ב'רב-קומות' לכל הקומות, או לחילופין ירידה של מים כאלה מלמעלה. אני קוראת בתקנות שירותי הכבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל"א-1971 בסעיף 4: לא יפסיק בעל רשת צינורות מים את זרימת המים לכל רשת של צינורות מים שיש בה ברזי כיבוי, ללא קבלת אישור מוקדם מאת רשות הכבאות.
תשובה
עליית המים בצינורות באופן טבעי משתנה בהתאם לתנאי שטח, יש מקום בו לחץ המים הוא 2 אטמוספירות ומקומות בהם הלחץ הוא 4 אטמוספירות. בממוצע עולים המים למעלה בצינורות כ-20 מטר כלומר כ-7 קומות, אולם יש ערים בהן הלחץ נמוך יותר, לדוגמא בנהריה. בהתאם ללחץ המים מוטלת החובה על מתכנן הבניין לכלול מאגר מים – לדוגמה בנהריה בכל בניין מעל 4 קומות חובה להקים מאגר מים. תפקיד מאגר המים הוא להוריד מים לכל אותן קומות אליהם לא מגיע מים באמצעות לחץ טבעי מהקרקע. המים לאותם מאגרים מגיעים באמצעות משאבות והם מי שתייה לכל תכלית. כל בעל רשת צינורות המתעתד להפסיק את זרימת המים חייב על פי התקנות לפרסם הודעה לצרכנים ובמקביל להודיע לרשות הכבאות המקומית מראש על כוונתו להפסיק את המים, רשות הכבאות תהיה בכוננות לאורך הפסקת המים ותגיע לבניין במידת הצורך.

מאגרי מים וציוד במבנים ישנים
ברבי-קומות ישנים אין כלל ציוד כיבוי אש או מאגרי מים על הגג, או בוטלו בריכות מים ששמשו לרזרבה – האם הם נדרשו לקבל אישור מרשות הכבאות לפני הביצוע? האם חלה עליהם איזו חובת איבזור/שיפוץ בדומה להוראה שלעיתים מוציאה רשות לשפץ? קראתי כי על פי חוק שרותי הכבאות אתם רשאים להיכנס ולבדוק בכל עת סבירה אם קיים אמצעי כיבוי – האם מטעם הכבאות עורכים ובאיזו תדירות סיור/ביקורות ומתריעים או מטילים קנסות בדומה לסיור של פקחי העיריה שמסיירים ומוציאים הוראות לחצרות לנקות או לגזום עשבי פרא אחרת בעליהן ייקנסו?
תשובה
כאמור, חובה להתקין במבנה מאגר מים בהתאם ללחץ המים הקיים, מבנה שביטל מאגר מים ללא התייעצות מוקדמת או פנייה לרשות הכבאות מסכן את השוהים בו ואת הציבור. בחוק שירותי הכבאות התשי"ט-1959 סעיף 6 ד' נקבע כי: "מי שנתמנה לעניין סעיף זה על ידי רשות כבאות רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין שבתחום הרשות, חוץ מתחום היחיד המשמש למגורים, כדי לבדוק אם קויימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו…". לאור הסעיף הזה נמנעו כבאים בעבר מלהיכנס לבצע בקרה/בדיקות למבנים ששמשו למגורים אלא נכנסו למבני ציבור בלבד. מתוך כורח המציאות והממצאים שהיו עולים מפעם לפעם לאחר שריפות בחנה את הסוגיה 'האם נציג רשות כבאות מוסמך להיכנס לשטח הרכוש המשותף במבנה מגורים?' עו"ד אלה אלון, היועצת המשפטית של נציבות הכבאות וההצלה, ופורסמה מטעמה חוות דעת שפורסמה באמצעותי לכל מפקדי שירותי הכבאות במסמך ביקורת שירותי כבאות ברכוש משותף של בניין מגורים ולהלן עיקריה:
א. נציג רשות הכבאות רשאי לערוך ביקורת לציוד הכיבוי בשטח הרכוש המשותף בבניין מגורים.
ב. תשלום על הביקורת ניתן לגבות רק עבור שטח הרכוש המשותף במבנה שבו מותקן ציוד הכיבוי ובו תיערך הביקורת על ידי נציג רשות הכבאות ולא עבור כל שטח המבנה אשר לרובו אין סמכות לנציגי רשות הכבאות להיכנס [תחום היחיד המשמש למגורים].

ספרינקלרים בדירות המשפיעים על רשות הרבים
בדירות, מעל דלת הכניסה, קיים ספרינקלר שמטרתו למנוע יציאת אש מהדירה החוצה לשטח המשותף, דיירים לא מודעים לצורך בבדיקה שנתית והייתי רוצה שכבאים יערכו ביקורת על ספרינקלר זה בעת בואם לערוך ביקורת בשטח המשותף.
תשובה
דרושה חקיקה לשם האיפשור לרשות להיכנס לשטח הפרטי של הדייר שלא בעת חירום. כל עוד אין חקיקה המאפשרת זאת יש לפעול להעלאת המודעות בקרב דיירים, כל תחזוקה שהיא לקויה ו/או חסרה עשויה לגרום לחוסר תפקוד של המערכות בעת חירום. תהליך הבנייה והתקנת המערכות במבנה, בקצרה, הוא כזה: לפני הקמת כל בניין מתקבלות ברשות הכבאות בעיר תוכניות על הנייר והרשות בודקת את סידורי הבטיחות, ורק לאחר מכן מעבירה ליזם היתר בנייה. בבניינים מורכבים מגיעים נציגי רשות הכבאות בעת הבנייה לביקורות, בעת קבלת טופס 4 נבדק שמה שתוכנן הוא מה שנבנה. ציוד הכבאות ומיקומו ברבי-הקומות ובמבנים בכלל, מתוכנן מול היזם בחשיבה מרובה טרום הקמת הבניין, ומיושם על ידי הקבלן כך שיקיף את כל התסריטים למרחקים קצרים, כלומר כל מטר או שני מטר בבניין אמורים להיות מוגנים מאש אם זה על ידי מתז [ספרינקלר] או אם זה על ידי דלת אש או מפוח, בנוסף קיימת הפרדה בין הקומות האמורה למנוע התפשטות.