התאגיד להקצאת שמות מתחם וכתובות אינטרנט (ICANN), גוף העל להסדרת רישום שמות מתחם באינטרנט, שאחראי על היבטי תקינה וניהול של רשת האינטרנט, אישר במהלך היסטורי לחברת NeuStar, ספקית שירותי תקשורת מאובטחת, המנהלת את כל השמות דומיין במתחם biz, להפוך דומיינים רמה שנייה (second level domains) בעלי תו אחד או שניים לזמינים לרכישה. דומיין בעל תו אח או שני תווים (לדוגמה, B.biz או BB.biz) יהפכו לזמינים ל-רישום ויוכלו להירשם דרך מכרזים. עצם היצעם המוגבל של דומיינים אלו, 1332 בסך הכל, עשוי לגרום למחירים גבוהים של עשרות ואף מאות אלפי דולרים. בכל אופן, המחיר ההתחלתי להגשת ההצעה למכרז נקבע סביב ה-300 דולר ארה"ב.

מכרז על קניית דומיין

החל מה-1 לחודש יוני, 2009, NeuStar תקבל הצעות לרישום ופיתוח דומיינים בעלי תו אחד. בסיום שלב קבלת ההצעות, בתאריך ה-30 ליולי, החברה תתחיל לקבל הצעות ל-רישום שמות דומיין בעלי שני תווים, הכוללים מספרים ו\או אותיות, כשסיום השלב הזה נקבע ל-30 בספטמבר השנה.

לאחר מכן, באם יוותרו עדיין דומיינים פנויים (לא בדיוק אפשרות סבירה), יוכל כל אחד לרשום אותם על בסיס העקרון "כל הקודם זוכה".

לפי פרסומים בבלוגים ופורומים שונים, המהלך אושר עלי ידי ICANN עקב הלחץ מצד הרשם, שרווחיו ירדו עקב הפופולריות הנמוכה של דומיינים בעלי סיומת biz. ייתכן והמהלך ההיסטורי ימשוך תשומת לבם של ספקולנטים רבים מכל העולם, כמו גם תאגידים בינלאומיים להם סימנים רשומים בעלי תו אחד או שניים (לדוגמה שמות תאגידי ענק כמו HP, VW, GE, BP ועוד רבים וטובים, גדולים ועשירים).

בישראל עדיין קיימת הגבלה למספר התווים ב-דומיין. הסיבה להגבלה של רישום דומיין המורכב מ- 3 תווים ומעלה היא טכנית וקשורה לאופן פעולת מערכת ה-DNS המפענחת את שמות המתחם ברשת, כאשר רישום של שם מתחם הקצר משלושה תווים עשוי לבלבל את המערכת עם סיומות לאומיות (ccTLD). עם זאת, דומיינים קצרים (לדוגמה, A.co.il, T.co.il, D.co.il) שנרשמו על פי כללי הרישום שהיו בתוקף עד לסוף שנת 1998 נותרו רשומים ואיגוד האינטרנט הישראלי (ISOC) החליט שלא לבטל את הרישום.

זיגמונד פרויד טבע בשנת 1896 את המונח "פסיכואנליזה", ובווינה, העיר שממנה נמלט ב-1938, מטפחים את מורשתו ב"מוזיאון פרויד", בבית שבו קיבל את מטופיליו ושבו התגורר עם משפחתו. כשיצאתי מ-Berggasse, 19, בווינה חזרה לרחוב, לאחר כשעה במוזיאון פרויד, הבטתי לאחור, מעלה בדמיון את צלב הקרס על הכניסה לבניין, שראיתי כמה דקות לפני כן באחת התמונות הישנות. הביקור בביתה של משפחת פרויד בווינה מרתק, ובצדק, את מי שסקרנים לדעת על חייו של אחד האישים המשפיעים ביותר במאה ה-20, המדען וההוגה של הפסיכואנליזה, אך אני מצאתי את עצמי שקוע במחשבות קשות על השואה, מתחבר אל זיגמונד פרויד היהודי שחי עם משפחתו באוסטריה עד לאחר סיפוחה ב-1938 לגרמניה הנאצית. פרויד, שספריו הועלו באש בכיכר בבל בברלין ב-1938, התגאה ביהדותו אף שחשש שהיא עלולה לעורר התנגדות לתיאוריות שלו. בני המשפחה הצליחו לצאת מאוסטריה ביוני 1938 בסיועה של מארי בונפרט, אחת המטופלות של פרויד. לאחר עזיבתם את אוסטריה, הגיעו ללונדון שם התגוררו ב-Maresfield Gardens, בבית שהפך למוזיאון לאחר מותה של הבת הצעירה, אנה, ב-1982. זיגמונד פרויד – Sigizmund Shlomo Freud – נולד ב-Freiberg שבמורביה, וכשהיה בן ארבע עברה משפחתו לווינה. בבית הספר היה תלמיד מבריק והמשיך ללימודי רפואה, אחת האפשרויות המועטות שצעיר יהודי בווינה של אותם ימים, היה יכול לבחור בהן. את Martha Bernays, בת למשפחה אורתודוקסית, נכדתו של רב ידוע, פגש פרויד החילוני ב-1882 והתאהב בה. הם נישאו לאחר ארבע שנים כשפרויד חזר לווינה מהשתלמות בפריז, אצל הפסיכיאטר הנודע Charcot, והחליט לפתוח מרפאה לעבודה קלינית עם מטופלים. ב-1891 עברה המשפחה לבית דירות בסגנון אופייני של סוף המאה, ברובע ה-9 של וינה, ל-Berggasse 19, והתגוררה שם בשכירות במשך 47 שנים, עד לאחר ה"אנשלוס" (סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי). בדירה הגדולה (לבני הזוג היו שישה ילדים) הייתה גם הקליניקה של פרויד – אליה הגיעו המטופלים ובה נכתבו הספרים ששינו את ההבנה על מורכבות נפש האדם ובהם "פשר החלומות" "טוטם וטאבו". פרויד סירב לעזוב את וינה, אך לאחר שתי פשיטות של הנאצים וחקירה של בתו, אנה, במטה הגסטאפו, הבין שאין דרך אחרת. ביוני 1938 עברו בני המשפחה לצרפת ומשם ללונדון. פרוידהיה אז בן 82, מתייסר מכאבים מסרטן הלסת שלקה בו כ-20 שנה לפני כן, בשל עישון סיגרים. בספטמבר 1939 ביקש מרופאו לתת לו מנת יתר של מורפיום וכך נגאל מייסוריו.

אינדקס עסקים חדש, יחודי ומעניין באתר ביזפרו מייצר פלטפורמה המקשרת בין בעלי עסקים, זאת בנוסף לחשיפה אל לקוחות פרטיים.
בהתמקדו בעסקים קטנים ובינוניים, אתר ביזפרו מייצר רשת עסקים ומציע מספר כלים: לוח מבצעים, מערכת הודעות פנימית המאפשרת להציע מוצר או שירות העשוי לעניין בעל עסק ספציפי על ידי שליחת מעין כרטיס ביקור וירטואלי לבעלי עסקים אחרים.
אתר ביזקליק מאפשר לפרסם באנר חינם באינדקס העסקים שלו: את הבאנרים ניתן לשלוח למייל דרך טופס "צור קשר". הבאנר חייב להיות במידות הבאות: 175X175 פיקסלים.

אינדקס עסקים

בין אם העסק שלך הוא אינטרנטי במהותו ובין אם יש לך לא יותר מאתר אינטרנטי קטן, אף בסדר גודל של אתר תדמית פשוט, כעין כרטיס ביקור ברשת, ואפילו אם אתה חושב שאין לך צורך בנציג וירטואלית מסוג זה, האינטרנט מספק מגוון אפשרויות לקדם את העסק שלך ולהביאו אל תשומת ליבם של לקוחות פוטנציאליים. הפרסום באינטרנט, אם נעשה באופן מלומד, בהחלט מאפשר להגיע אל עלויות נמוכות יחסית והחזר השקעה גבוה. אך לעסק קטן הוצאות פרסום (נוסף על כך הוצאות שכירת שרותיה של חברת פרסום וקידום מקצועית) עלולות להיות הסעיף בתקציב אשר בולע את הרווח כולו, ואין בידם את הגב הכלכלי ואורך הרוח הפיננסי לנצל את האינטרנט כפלטפורמה שיווקית משמעותית. אך אף על פי כן האינטרנט פותח הזדמנות נהדרת לחשוף את העסק שלך ללקוחות רבים בדרכים זולות ביותר ואפילו בחינם. כל שנדרש הוא השקעה קטנה של זמן.
דרך אחת היא רישום האתר או העסק באינדקסים, כגון www.allbiz.co.il, www.ipp.co.il, www.ask4.co.il בנוסף על www.d.co.il הוא כמובן אתר האינטרנט של דפי זהב.
דרך נוספת – כתיבת מאמרים והשתתפות בפורומים. אין מה להפסיד, למעט הזמן (שלח לחמך על פני המים…)

אלו חלק מהדרכים הפסיביות לקידום. מעבר לכך קיימות דרכים אקטיביות, ביניהן פתיחת בלוג מקצועי. דרך אקטיבית נוספת, היא פנייה לבעלי עסקים אחרים. בהיותה ישראל מדינה קטנה המרחקים אינם גדולים בין עסק ובין הלקוח באשר הוא. ישראלי מוכן לעשות דרך ארוכה בכדי לרכוש מוצר במחיר זול יותר, ובעלי העסקים אינם יוצאים מין הכלל. בעלי עסקים הם לקוחות פוטנציאליים ככל לקוח אחר, לכן פנייה אל פלח שוק זה מאפשרת לתפוס שני ציפורים במכה אחת, בעלי עסקים רוכשים גם מוצרים ושירותים פרטיים וגם מוצרים ושירותים עסקיים. אתר localy.co.il לדוגמא מנסה לייצר פלטפורמה המקשרת בין בעלי עסקים בנוסף לחשיפה אל לקוחות פרטיים. בהתמקדו בעסקים קטנים ובינוניים, הוא מנסה לייצר רשת עסקים ומציע מספר כלים, כלוח מבצעים ומערכת הודעות המאפשרת להציע מוצר או שירות העשוי לעניין בעל עסק ספציפי על ידי שליחת מעין כרטיס ביקור וירטואלי לבעלי עסקים אחרים.

לסיכום, מי שרוצה למכור מוצר או שירות או מציע את כל העסק למכירה, האינטרנט הוא הפלטפורמה האולטימטיבית, המאפשרת להגיע לקהל היעד.

באחזקה השוטפת של הבניין המשותף, הדגש הגדול ביותר צריך להיות על מערכת כיבוי אש בבניין. אירוע החירום החמור ביותר שעלול להתרחש בבניין, הוא התפרצות של שריפה.

מקורות לשריפה הם רבים ונובעים בעיקר מחוסר ידע או חוסר ערנות. בדירות הפרטיות חובה לשמור על בטיחות מפני שריפות, אחריותו של כל דייר לשמירת הבטיחות בדירתו הפרטית. במרחב הציבורי המשותף שלכם בבניין המשותף, כמו שאתם בוודאי יודעים, יש מערכות הגנה ו כיבוי אש, ואם אין, כדאי מאד להתקינה. כדאי גם להיות מודעים לאחריות לתקינותה של כל המערכת כיבוי אש בבניין המשותף שלכם.

הדבר החשוב ביותר הוא להימנע ממצב של הזנחה ולדאוג לביקורת כיבוי אש בבניין. יש נטייה מוכרת להתייחס לדברים המובנים בבניין כמובן מאליו או במקרה הטוב לסמוך על וועד הבית שעליו מוטלת האחריות לתחזוק השוטף של הבניין. בגלל החשיבות הכל כך גדולה של מערכת כיבוי אש בבניין המשותף, וודאו שוועד הבית או החברה שמנהלת את תחזוקת הבית, ערים במידה מספקת לבטיחות הבניין מפני שריפות ודואגים לתחזוק שוטף של מערכת כיבוי אש בבניין.

חובה שיהיו בבניין גלאי אש תקין, גלאי עשן תקין ובכל קומה בבניין צריך להיות מטף. שימו לב שחייבים לבדוק את התקינות של כל אלה מידי תקופה, אל תשאירו אותם ללא בדיקה שוטפת. גלאי אש וגלאי עשן אינם מונעים שריפה אבל הם הכרחיים בהתרעה לפני, ההתרעה מאפשרת לברוח מפני השריפה או מותירה מספיק זמן כדי להשתלט ולכבות את השריפה לפני שהיא מתפשטת.

על פי התקן בכל קומה חובה שיהיה מטף אחד מסוג אבקה יבשה בגודל של 6 קילוגרמים. וודאו עם עצמכם, האם אתם יודעים היכן ממוקם המטף בבניין? האם אתם יודעים כיצד לתפעל את המטף? בעת חירום המטפים אמורים להיות מאוד נגישים ומיותר לציין שזמן חירום הוא לא הזמן הנכון לחיפוש אחר המטף, זה עלול לגרום לבזבוז של זמן יקר. לכן חשוב ביותר לדעת באופן כללי את מיקומו של המטף ואת תפעולו. חשוב לזכור שיש למטפים תאריכי תפוגה וצריך לבדוק את התקינות של המטף מידי חודש, עוד נקודה שחשוב ביותר לדעת היא שתחזוקת המטף חייבת להיות ע"י גורם מוסמך.
בנוסף חייב להיות מותקן גלגילון כיבוי אש ועליו צינור לחץ בקוטר ¾ ובאורך של 25 מ' עם מזנק צמוד. הגלגילון חייב להיות מותקן בחדר המתנה, מקום במיכל גז מרכזי, חדרים מרכזיים ושירותים הנדסיים, חדר הסקה וחדר מיזוג אוויר .
בנוסף קיימים ספרינקלרים, מתזי כיבוי אש הקיימים בתקרה ובקירות. המתז בנוי בצורה של ברז ויש בו לחץ מים באופן תמידי, במקרה של שריפה מופעל המתז והוא אמור לכבות את השריפה או למנוע את התפשטותה.
העשן הוא הגורם המסוכן במקרה של חלילה פריצת שריפה, העשן מוריד את רמת החמצן במרחב והוא גם מכיל רעלים. בבניין חייבת להיות מערכת לשאיבת עשן. בחדרי המדרגות צריכים להיות מפוחים, כמו מאווררים חזקים שיוצרים לחץ שאמור למנוע כניסת עשן למדרגות.
הבניין שלכם חייב להבטיח שכל מערכת כיבוי אש עומדת בתקנים ונמצאת ברמת תחזוקה גבוהה. בבניין שבנוי על פי התקן חייב לכלול את כל הציוד לכיבוי אש. המערכת כיבוי אש כוללת גם דלתות אש, דלתות האש בקומה בה פורצת שריפה נסגרות באופן אוטומטי כדי למנוע את התפשטות האש.
מערכת כיבוי האש בבניין אמורה להגן עליו. בכל שני מטר בבניין אמור להיות אמצעי הגנה מאש שאמור לתת מענה במקרה של התפרצות אש בבניין.
ערנות, תשומת לב והימנעות מהזנחה יכולים להציל חיים, חשוב לדאוג לתקינות של כל אמצעי במערכת כיבוי אש ולדאוג לתחזוק שוטף של הציוד. אל תקלו ראש בעניין בטיחות באש ודאגו לביקורת סדירה אחת לכמה חודשים.

אנחנו רוצים לברך את שרותי כבאות והצלה בכל הארץ בברכת יישר כח. מטרת המאמר הזה היא להקנות לגולשים מושגים וכלים עצמאיים שימנעו / ימזערו פגיעות מאש.

חילוץ דרך הגג – האם מותר לנעול דלתות?
אחת הבעיות הקשות שחוזרות על עצמן ברבים מרובי-קומות היא נעילת דלת גג הבניין. הקבלנים מספקים דלת זו ללא צילינדר בכפוף להוראת הכבאות להשאיר דלת זו פתוחה, עובר זמן ונפרצות דירות עליונות והדיירים מייד נועלים את הדלת. כאשר חברות ניהול ואחזקה מנחות/מתריעות שחייבים לקבל אישור בכתב מהכבאות – יש דיירים שפונים אליכם ומקבלים היתר לנעילה בתנאי שיהיה מפתח לדלת בקופסה נפיצה ומפתחות לכל הדיירים, אולם יש מבנים שכלל לא פונים אליכם ונועלים מבלי לחלק מפתחות לדיירים. מדובר בריטואל. בעייה זו הוצפה אל שולחנכם בעבר וברצוני לדעת מה הפעילות הארגונית הגורפת שאתם עושים בנושא, האם שקלתם להוציא לקבלנים 'צו השעה' להתקנת מנגנון נעילה וחלוקת מפתחות לכל הדיירים בפרוטוקול מסירת הדירה או אחר ?
תשובה נציבות הכבאות בארץ היא גוף מנחה. בכל עיר או איגוד ערים קיימת רשות כבאות מולה יכול לפעול כל בניין. הכבאות אינה מוסד כמו משטרה ולכל פעולת אכיפה שנוכל לעשות בעתיד דרושה חקיקה. אנחנו חיים בדמוקרטיה שהפירוש המעשי שלה הוא כי: אזרח, מותר לו לעשות כל דבר אלא אם יש תקנה שאוסרת כגון: אסור לעבור באדום, לעומת זאת: רשות, אסור לה לדרוש שום דבר אלא אם יש תקנה שמתירה. הסבר נרחב על מבנה הכבאות מצוי במאמר העוסק במבנה העקרוני של רשויות הכבאות במדינת ישראל ובמקור האחריות שלהן 'מיצוי יתרונות הרישוי בבניינים רבי-קומות' [נכתב על ידי חיים תמם, סגן מפקח כבאות ראשי ופורסם ברישוי עסקים, ביטאון מקצועי לרישוי עסקים. העורכת.] לשאלתך:
הדלתות צריכות להישאר פתוחות והמעבר ביניהן על הגג, בין צירי הדירות במבנה, צריך להוות פרוזדור לעת חירום. דיירי הקומות הגבוהות יכולים למגן את הדירות באמצעות גלאי נפח ו/או כל אמצעי אבטחה אחר. ידוע לי כי במקרים מסויימים קיימות בקשות של דיירים לרשות הכבאות המקומית והרשות מאשרת לנעול את הגג אך ורק במידה וכל דייר יקבל מפתח, יש לזכור כי מצב זה אינו אידיאלי מאחר ובשעת חירום יתכן והדייר יתקשה לאתר את המפתח ויצטרך לרוץ אל הגג – לפיכך, על דלתות הגג להיות פתוחות כפי שהותקנו מלכתחילה. נוכל לבצע חשיבה ולבחון חלופות עתידיות ו/או פרסום הנחיות בעתיד, וזאת שוב מתוך נקודת המוצא שהמעבר בין צירי הדירות בבניין על הגג צריך להישאר פרוזדור חילוץ לשעת חירום. לגבי דברייך כי יתכן ובניינים נוקטים יוזמות משלהם ללא יידוע ו/או התייעצות עם מכבי אש – הוכן על ידי נציבות הכבאות מראש, על מנת להקל על התמודדות וחילוץ באירועים מסוג שרפות/התמוטטות מבנה /אחר, כלי שנועד ליצור מוכנות והכרות עם המבנה ו/או תרגול מראש – 'תיק שטח' [הוראה מס' 503.] תיק השטח הוא תיק בטיחות אש שמטרתו היערכות מוקדמת לאירוע, לרבות אירוע שריפה, של השוהים במבנה ושל שירותי הכבאות ומקנה עקרונות אחידים למילוי בהעברת הנתונים מהשוהים במבנה לרשויות הכבאות. תיק השטח אמור לשמש את שירותי הכבאות להכרת המבנה לצורכי לימוד ותרגול בשגרה, ולטיפול באירועים בחלקיו השונים של המבנה – בזמן אמת. תיק השטח אמור להתעדכן תקופתית ולהכיל כל שינוי שהוכנס בו על ידי ועד הבית בכל בניין מגורים מעל 29 מטר לאחר מסירת הבניין לאכלוס דיירים [ו/או שוהים במבנים בנוסף למבני מגורים כגון: אולמות שמחה, בתי אבות, מוזיאונים ועוד כמפורט בנספח א' של התיק.] על ועד הבית במבנה מגורים, לשם בטיחות הדיירים במבנה, למלא את תיק השטח ולהעבירו לרשות הכבאות בכל שנה ו/או לאחר הכנסת כל שינוי. מדובר בשינויים שהם במבנה, באביזרים ובתכולה כגון: הוספת/ביטול קירות, הוספת/ביטול דלתות/שערים/סורגים/נעילות, אחסנה של חומרים מסוכנים וכו'.

כיצד להתמודד עם חפצים של דיירים בדרכי מילוט ?
חדשות לבקרים מתריעים ועדי הבתים על המפגעים ושוב ושוב דיירים: חונים ליד ארונות אש / חונים במקומות המיועדים לרכב חירום / מניחים חפצים בדרכי מילוט ו/או בארונות חשמל / גז. שאלתי היא: האם תוכלו להחמיר התייחסות למפגעים אלה או לחילופין האם תוכלו ליצור לטובת הציבור מצב של "דו"ח ועד-בית" כמו דו"ח תנועה לאותם מקרים בהם מיעוט מסכן את הכלל?
תשובה
על מנת שנאציל סמכויות לוועד הבית, או נשתמש בהן בעצמנו – דרושה חקיקה מתאימה. לא נוכל לקנוס כל עוד אין תקנה המאפשרת לנו זאת. בסמכותנו לפנות חפצים/רכבים שחוסמים דרכי מילוט רק בשעת חירום, כאשר מדובר בשעה שאינה שעת חירום איננו גוף משטרתי ולכן על ועד הבית להתמודד עם המצב מול הדיירים באמצעים העומדים לרשותו, כולל העלאת המודעות, תוך התבססות על כך שמפורסם גם באתר של שירותי הכבאות וגם לפי דבריך בחוברת אותה מקבל הדייר מהקבלן בפרוטוקול המסירה [לפחות בבניין בו רכשת דירה,] כי המקומות שתיארת אסורים להנחת חפצים בשל החיוניות שלהם. אם לא תהיה מודעות של אנשים למערכות ולרכוש, כל מה שנציבות הכבאות ורשות הכבאות יעשו לא ישיג את המטרה שלהן – בטיחות – לא ניתן לבצע בקרה ופיקוח יום-יומי על מאות אלפי מבנים.

פעילות הכבאות למיסוד אחזקת מבנים
לפני כתיבת השאלות עיינתי בכל 26 החוקים, התקנות והצווים בנושא 'כבאות' ואני משערת שקיימים עוד מאות עדכונים ופרסומים פנימיים שלכם – בשורה התחתונה ניתן להבחין כי בכבאות יש ארגון ויותר חשוב מזה יש ותק של ארגון [חוק שירותי הכבאות נרשם ב-1959.] לצערי מול ארגון זה קיים לתפיסתי, כדיירת שארגנה אכלוס דיירים ברב-הקומות בו אני גרה קרוב לשנה, כמי שמכירה מאות דיירים ואנשי ועד ברבי-קומות, וכמי שמכירה עובדים ובעלים של למעלה מעשר חברות ניהול ואחזקה, לצערי כאמור: חלק מהזמן יש 'חוסר ארגון' בנושא ניהול ואחזקת מבנים, וכמו שציין מנהל חברת ניהול ואחזקת מבנים ותיקה [1981] מאיה עובד ברוך בריאיון לאתר "רב-קומות" : "כיום מספר חברות הניהול שצץ הוא פשוט לא יאמן והוא גבוה מהיחס לכמות רבי-הקומות שנוספו." כידוע לך לא קיימת חקיקה בנושא למרות שקיימת פעילות של גורמים רבים, אקדמאים ומקצועיים, מתחום האקדמיה ומתחום ניהול ואחזקת מבנים לקדם חקיקה כגון:
■ מחקרים שפורסמו מטעם הכנסת והאקדמיה ובמיוחד מאת פרופסור רחל אלתרמן מהקתדרה לארכיטקטורה בטכניון שהמפורסם שבהם הוא טיוטא – דרכים למיסוד של חובת תחזוקת בתים משותפים גבוהים.
■ שם נוסף שאני מכירה כעת באמצעותך לנושא בנייה לגובה פרופסור רחל בקר מהיחידה להנדסת מבנים וניהול בטכניון, אם כי עדיין לא עיינתי בפרסומיה.
■ בתים – האיגוד הישראלי לניהול בתים ומבנים בישראל שהוקם על ידי בעל חברת ניהול ואחזקה ותיקה [1995] מ.מ.מ. תמיר מינץ.
■ איגוד לשכות המסחר באמצעות הענף לניקיון ותחזוקת מבנים שלקיומו נחשפתי בשיחה עם בעל חברת ניהול ואחזקה ותיקה [1994] עו"ד עדי מדליה מ'ים-ניהול'.
■ בנוסף קיים פרסום ברשת בשם "קשיים בניהול בתים משותפים" שנכתב על ידי רועי גולדשמיט מיחידת המחקר והמידע בכנסת.
אני כמובן מביאה את נקודת המבט של הדיירת ושאלתי היא פשוטה: מה בינתיים? האם אנחנו כדיירים נצטרך לשלם על אותה תקופת בינתיים? קיימים דיווחים של בנייני מגורים על חברות ניהול שעבדו בבניין שפשטו רגל, ומדובר על בניינים באיזורי יוקרה שהפעילו שיקול דעת מלא בבחירת החברה ולעיתים בחנו בממוצע כ-7 חברות ניהול ואחזקה לפני שבחרו. קיימות במקביל חברות ניהול ואחזקה ותיקות שנקראות להציל בניינים אחרי פשיטות רגל ומגלות 'צנרות פלסטיק' במקום מתכת שלא היו עומדות בכל שריפה ולא היו מזרימות מים לכיבוי, טיפול מוזנח של גנרטור שלא מגבה ולא מפעיל מפוחים, מטפי אש שלא נבדקו או לחילופין מטפי אש שנבדקו על ידי חובבנים והאבקה בהם רטובה ולא פעילים בשעת ה-'ש' או שמטפי אש שדווח שהוחלפו ולא הוחלפו וכו'. קיימות חברות ניהול ואחזקה שנכנסות לתחום ללא כל ידע בסיסי על תקנים ו/או על צורך בבדיקות מסוימות ופשוטו כמשמעו 'עושות את שיעורי הבית שלהן על גב הדיירים ולומדות מפה לאוזן תוך כדי תנועה,' לא תמיד המדבקה על המטף מודיעה למתחזקות מתי הבדיקה הבאה והן מחפשות מידעים חופשיים וזולים וכמובן לא רצות לקנות את דיסק בטיחות האש של מכון התקנים הישראלי שמחירו מאות ₪ ואפילו לא רוכשות תקנים בודדים, לא תמיד הן יודעות את מספר התקן הדרוש לרכישה ו/או לפענח את משמעות התקן שהתגלגל לידיהן. מה מידת ואופי הלחץ / מעורבות שמפעילה הכבאות על כנסת ישראל לצורך הסדרת נושא הניהול והאחזקה, האם אתה יכול לבשר לנו בשורות/חדשות מרגיעות בנושא? במקביל – מה מידת הבקרה שמבצעת הכבאות על עבודתן של חברות הניהול והאחזקה ?
תשובה
ניתן על פי תקן להתקין צינורות פלסטיק רק כאשר הם מוטמנים בעובי אדמה מסוים וזה המקרה היחיד.
לצורך בקרה ואכיפה על חברות הניהול והאחזקה דרושה חקיקה. מה שרצוי כמודל הוא המצב הקיים בעסקים הדורשים רישוי, בדומה לקורה בתפעול קניונים. בכל קניון יש משרד תפעול/מתחזק – המשרד חייב לקבל רישיון כל שנה ובמסגרת הרישיון הוא עובר ביקורת כבאות קפדנית – כאשר יהיה מצב מקביל כזה בבנייני מגורים – כלומר: הימצאות משרד מתחזק בכל רב-קומות למגורים, ניתן יהיה לדרוש ממנו חידוש רישיון כל תקופה וכתנאי לחידוש הרישיון ביקורת אש. [ע"ע מאמר 'מיצוי יתרונות הרישוי בבניינים רבי- קומות'. העורכת.]
פעילות נציבות הכבאות להבאת הסדר וחקיקה בנושא היא רבה. קיימים ספרות ומחקר רב בנושא מטעם הטכניון מזה כמה שנים הבוחן את הבנייה לגובה וקיים המדריך לבנייה לגובה, [הוצגו לי בעת הריאיון ספרים עבי כרס: מדריכי הבנייה לגובה. הספרים ניתנים לרכישה, בבירור שערכתי לפני כחודש, דרך הטכניון. להלן סריקה שקיימת ברשת של המדריך לבחינת תוכניות של הבנייה לגובה מ-2003, פרסום של משרד הפנים. העורכת.] אנו משתתפים במפגשים רבים, הן עם מוסדות אקדמאים, ממשלתיים וועדות היגוי בהן נוכחים גם ספקים של המערכות המורכבות במבנים כגון: גנרטור, מפוחים וכו'. לדוגמא נערכה פגישה עם איגוד חברות הביטוח, ביקשנו בקשה פשוטה והיא: הכניסו סעיף בפוליסה כי מבנה שלא יעמוד בכל סידורי הכבאות לא יהיה מבוטח. נכון להיום דרישה זו נאכפת רק בעסקים וגם לא בכולם אלא בציבוריים שהם ברמות סיכון הגבוהות ביותר כגון: בתי חולים, בתי מלון, קניונים וכו'. למרות שיתוף פעולה של רשויות עירוניות עם שירותי הכבאות, עדיין מתקיים מצב שלא כל העסקים מחויבים ו/או לא מצליחים לאכוף עליהם בדיקות וזאת בשל הכמות העצומה של עסקים, כ-80,000 רק בתל-אביב וממול חוסר בכח אדם, בסופה של שנה מבוצעת ביקורת מקדימה בכ-5,000 מתוך 80,000 עסקים בדוגמא בת"א.

מנגנון המים בבניין – מאגרי מים והיעדר מים
האם תוכל להסביר לאדם שלא מהתחום בקצרה את מנגנון עליית המים לכיבוי בצינורות ב'רב-קומות' לכל הקומות, או לחילופין ירידה של מים כאלה מלמעלה. אני קוראת בתקנות שירותי הכבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל"א-1971 בסעיף 4: לא יפסיק בעל רשת צינורות מים את זרימת המים לכל רשת של צינורות מים שיש בה ברזי כיבוי, ללא קבלת אישור מוקדם מאת רשות הכבאות.
תשובה
עליית המים בצינורות באופן טבעי משתנה בהתאם לתנאי שטח, יש מקום בו לחץ המים הוא 2 אטמוספירות ומקומות בהם הלחץ הוא 4 אטמוספירות. בממוצע עולים המים למעלה בצינורות כ-20 מטר כלומר כ-7 קומות, אולם יש ערים בהן הלחץ נמוך יותר, לדוגמא בנהריה. בהתאם ללחץ המים מוטלת החובה על מתכנן הבניין לכלול מאגר מים – לדוגמה בנהריה בכל בניין מעל 4 קומות חובה להקים מאגר מים. תפקיד מאגר המים הוא להוריד מים לכל אותן קומות אליהם לא מגיע מים באמצעות לחץ טבעי מהקרקע. המים לאותם מאגרים מגיעים באמצעות משאבות והם מי שתייה לכל תכלית. כל בעל רשת צינורות המתעתד להפסיק את זרימת המים חייב על פי התקנות לפרסם הודעה לצרכנים ובמקביל להודיע לרשות הכבאות המקומית מראש על כוונתו להפסיק את המים, רשות הכבאות תהיה בכוננות לאורך הפסקת המים ותגיע לבניין במידת הצורך.

מאגרי מים וציוד במבנים ישנים
ברבי-קומות ישנים אין כלל ציוד כיבוי אש או מאגרי מים על הגג, או בוטלו בריכות מים ששמשו לרזרבה – האם הם נדרשו לקבל אישור מרשות הכבאות לפני הביצוע? האם חלה עליהם איזו חובת איבזור/שיפוץ בדומה להוראה שלעיתים מוציאה רשות לשפץ? קראתי כי על פי חוק שרותי הכבאות אתם רשאים להיכנס ולבדוק בכל עת סבירה אם קיים אמצעי כיבוי – האם מטעם הכבאות עורכים ובאיזו תדירות סיור/ביקורות ומתריעים או מטילים קנסות בדומה לסיור של פקחי העיריה שמסיירים ומוציאים הוראות לחצרות לנקות או לגזום עשבי פרא אחרת בעליהן ייקנסו?
תשובה
כאמור, חובה להתקין במבנה מאגר מים בהתאם ללחץ המים הקיים, מבנה שביטל מאגר מים ללא התייעצות מוקדמת או פנייה לרשות הכבאות מסכן את השוהים בו ואת הציבור. בחוק שירותי הכבאות התשי"ט-1959 סעיף 6 ד' נקבע כי: "מי שנתמנה לעניין סעיף זה על ידי רשות כבאות רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין שבתחום הרשות, חוץ מתחום היחיד המשמש למגורים, כדי לבדוק אם קויימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו…". לאור הסעיף הזה נמנעו כבאים בעבר מלהיכנס לבצע בקרה/בדיקות למבנים ששמשו למגורים אלא נכנסו למבני ציבור בלבד. מתוך כורח המציאות והממצאים שהיו עולים מפעם לפעם לאחר שריפות בחנה את הסוגיה 'האם נציג רשות כבאות מוסמך להיכנס לשטח הרכוש המשותף במבנה מגורים?' עו"ד אלה אלון, היועצת המשפטית של נציבות הכבאות וההצלה, ופורסמה מטעמה חוות דעת שפורסמה באמצעותי לכל מפקדי שירותי הכבאות במסמך ביקורת שירותי כבאות ברכוש משותף של בניין מגורים ולהלן עיקריה:
א. נציג רשות הכבאות רשאי לערוך ביקורת לציוד הכיבוי בשטח הרכוש המשותף בבניין מגורים.
ב. תשלום על הביקורת ניתן לגבות רק עבור שטח הרכוש המשותף במבנה שבו מותקן ציוד הכיבוי ובו תיערך הביקורת על ידי נציג רשות הכבאות ולא עבור כל שטח המבנה אשר לרובו אין סמכות לנציגי רשות הכבאות להיכנס [תחום היחיד המשמש למגורים].

ספרינקלרים בדירות המשפיעים על רשות הרבים
בדירות, מעל דלת הכניסה, קיים ספרינקלר שמטרתו למנוע יציאת אש מהדירה החוצה לשטח המשותף, דיירים לא מודעים לצורך בבדיקה שנתית והייתי רוצה שכבאים יערכו ביקורת על ספרינקלר זה בעת בואם לערוך ביקורת בשטח המשותף.
תשובה
דרושה חקיקה לשם האיפשור לרשות להיכנס לשטח הפרטי של הדייר שלא בעת חירום. כל עוד אין חקיקה המאפשרת זאת יש לפעול להעלאת המודעות בקרב דיירים, כל תחזוקה שהיא לקויה ו/או חסרה עשויה לגרום לחוסר תפקוד של המערכות בעת חירום. תהליך הבנייה והתקנת המערכות במבנה, בקצרה, הוא כזה: לפני הקמת כל בניין מתקבלות ברשות הכבאות בעיר תוכניות על הנייר והרשות בודקת את סידורי הבטיחות, ורק לאחר מכן מעבירה ליזם היתר בנייה. בבניינים מורכבים מגיעים נציגי רשות הכבאות בעת הבנייה לביקורות, בעת קבלת טופס 4 נבדק שמה שתוכנן הוא מה שנבנה. ציוד הכבאות ומיקומו ברבי-הקומות ובמבנים בכלל, מתוכנן מול היזם בחשיבה מרובה טרום הקמת הבניין, ומיושם על ידי הקבלן כך שיקיף את כל התסריטים למרחקים קצרים, כלומר כל מטר או שני מטר בבניין אמורים להיות מוגנים מאש אם זה על ידי מתז [ספרינקלר] או אם זה על ידי דלת אש או מפוח, בנוסף קיימת הפרדה בין הקומות האמורה למנוע התפשטות.

ב-7 השנים האחרונות גבתה חברת דפי זהב מע"מ מלקוחותיה, מפרסמים שונים באינדקס עסקים, באתר האינטרנט ובספרי הטלפונים, מיליוני שקלים באמצעות עיגול כלפי מעלה של סכומי המע"מ, בניגוד לדין.

התובעת, עו"ד טלי ריינהולד, המיוצגת על-ידי עו"ד מנחם אברמוביץ ועו"ד ליטל הנדלמן-פלדי ממשרד המבורגר עברון, מבקשת השבת מלוא סכומי המע"מ לה ולשאר לקוחות חברת דפי זהב, כיוון שדפי זהב עיגלה שלא כדין את סכומי המע"מ בחשבוניות באופן שבו כל סכום שאינו עגול (ממחצית השקל ומעלה וכולל את מחצית השקל) עוגל כלפי מעלה.

לדוגמה, בחודש ינואר 2008, במהלכו שיעור המע"מ החוקי עמד על 15.5% ומחיר שירות הפרסום באמצעות אתר אינדקס עסקים של המשיבה עמד על 100 שקל לחודש לא כולל מע"מ, הייתה אמורה התובעת לשלם סך של 115.5 שקל כולל מע"מ בגין שירותי הפרסום באינטרנט. בפועל, חויבה ושילמה התובעת סכום של 16 שקל בגין מע"מ וסכום סופי לתשלום בגובה 116 שקל כולל מס ערך מוסף.

המשמעות היא, כי דפי זהב עיגלה, בניגוד לחוק, את הסכום הסופי לתשלום כלפי מעלה וגבתה חצי שקל ביתר לעומת מחיר השירות כולל מע"מ. כך פעלה דפי זהב במשך תקופה ארוכה כלפי כלל לקוחותיה. כששילמה דפי זהב את סכום המע"מ הכולל לשלטונות מע"מ, הועבר על ידה סכום המס הנכון ולא זה שנגבה ביתר, כך שלשלה לכיסה דפי זהב סכומים ניכרים.

אינדקס העסקים הגדול בעולם (YellowPages.com) עבר שידרוג משמעותי, כאשר במקום השימוש ב-Java נעשה שימוש בשפת פיתוח רובי בסביבת פיתוח ROR (רובי-און-ריילס).

מבנה היישום של אינדקס עסקים הגדול בעולם

הציטוט הבא של ג'ון סטרו ממחיש את הסיבות לשינוי:

"From 125.000 lines of code in Java, mainly written by external consultants from 2004 to 2005, to at least 20.000 lines of code in only 3 months of development from a team of 4 developers. The previous version of code of the Yellow Pages was suffering from diverse problems, such as:

1. difficult maintaining
2. difficult to extend
3. not well adapted to SEO activity

The new version responds to all these interrogations.

אחת המסקנות שניתן להסיק, היא שהטכנולוגיה של רובי-און-ריילס בשלה מספיק בכדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אתרי עמוסים מאוד.

כדי להצליח בתחתרות הקשה השוררת כיום בשוק האינטרנט בישראל, מומלץ לשנן כמה כללים בסיסיים לבניית אתר אינדקס עסקים.

כלל ראשון

נגישות ושימושיות

כלל שני

מנוע חיפוש מתקדם ומהיר

כלל שלישי

ארכיטקטורת המידע האופטימלית

כלל רביעי

בחירת תשתית פיתוח איכותית

יו"ר להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל – עו"ד יהודה טלמון נותן מידע מהימן אודות תוספת מקומות עבודה הודות לפעילות העסקים במגזר ה-SMB (עסקים קטנים ובינויים).

בשנה החולפת נפתחו 48,812 עסקים ונסגרו 38,086 עסקים.

מדובר בתוספת של 10,726 עסקים לעומת 9,932 בשנת 2006. כ-76% מהעסקים אינם מעסיקים שכירים.

העסקים הקטנים (עד 50 עובדים) תרמו למשק 35,371 מקומות עבודה , כך עולה מנתוני להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל.

מקור: כלכליסט\ynet

במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-19 ליוני במגדלי עזריאלי, בזק הכריזה על מהלך אסטרטגי חדש: כניסת לתחום חיפוש עסקים באינטרנט.

לקראת השקת המהלך האתר הוותיק b144.co.il שודרג והממשק שלו כולל שלושה חלקים עיקריים: חיפוש עסקים / חיפוש אנשים / מפות.

אם ננסה לראות, מהם היתרונות של האתר המחודש של בזק לעומת המתחרה המבוסס דפי זהב (ושאר אתרי אינדקס עסקים), ניתן להבחין במספר נקודות חשובות:

• המאגר הגדול והמעודכן של עסקים – כ-300 אלף רשומות
• המאגר הגדול (יהיחיד בישראל) של אנשים פרטיים – כ-5.9 מיליון רשומות
• עדכניות המאגר – מאגר העסקים מתעדכן על בסיס יומי
• גב חזק של חברת טלקום הגדולה בישראל

כדי להקים אינדקס עסקים, צריך לעבור מספר שלבים. את השלבים האלה ניתן לחלק לכמה מימדים: המימד השיווקי, המימד הטכנולוגי, המימד המכירתי, והמימד התדמיתי.

ראשית, חייבים להגדיר לעצמנו, מהם המטרות והיעדים של בניית האינדקס.

לאחר מכן, מהו קהל הגולשים אותו מעוניינים למשוך. וזה בתורו נגזר מקהל המפרסמים שאנו רוצים שיבוא לפרסם אצלנו.